תביעות ייצוגיות ונגזרות בולטות שהוגשו לטובת הציבור
בייצוג תובעים ייצוגים והציבור הרחב שנפגע מהפרות של חוקי המדינה, משלב עו"ד אילן ורדניקוב הבנה כלכלית בהשקעות ושוק ההון יחד עם ידע משפטי רב וייחודי.
הניסיון והידע המשמעותי ועשיר שנצבר לאורך השנים, בזכות מיקוד פעילותו בתחום התמחות ייחודי זה, מובילים להישגים משמעותיים עבור הלקוחות והציבור המיוצג ע"י עו"ד אילן ורדניקוב.
כעורך דין שפעיל בעיקר בשדה המשפטי של תובענות ייצוגיות ונגזרות, יש לו ידע רב באיתור הראיות המתאימות, הטענות הנכונות ובבחינה מראש של סיכויי ההצלחה בתביעה הייצוגית או הנגזרת.
המוטו של המשרד הוא "איכות עדיפה על פני כמות"! לכן תביעות ייצוגיות או נגזרות מוגשות, רק לאחר תהליך של בדיקה יסודית של הבסיס העובדתי, המשפטי והכלכלי שלהן.
בתהליך הבדיקה ניתן דגש על סינון קפדני, כך שרק תביעות בעלות סיכויים גבוהים וטובים להצלחה יוגשו בסופו של דבר. דוגמאות בולטות לתביעות ייצוגיות ונגזרות משמעותיות לפיצוי ציבור המשקיעים (או הצרכנים), מפורטות כאן והתפרסמו גם בכלי התקשורת השונים :
תביעה ייצוגית לפיצוי בעלי ניירות ערך של חברת שיכון ובינוי
סכום הנזק לפי חוו"ד מומחה, רו"ח יהודה ברלב : כ- 565 מיליון שקלים
בתמצית, שיכון ובינוי, חברה ציבורית מובילה, הפרה חובות גילוי ודיווח על התנהלות מושחתת וגרמה נזקים כבדים לציבור בעלי ניירות ערך של החברה, אשר המידע הנ"ל הוסתר מהם. התביעה הוגשה בחודש מאי 2018, לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לקריאה נוספת על התביעה, ראו בכתבה שהתפרסמה באתר החדשות YNET.
בית המשפט הכלכלי החליט להעדיף את התביעה הייצוגית שהגשנו בהיותה איכותית, מקצועית ונתמכת בראיות מבוססות, על פני תביעה ייצוגית מתחרה שהוגשה בחופזה ודרשה תיקון רחב היקף. לקריאה נוספת על החלטת בית המשפט, ראו בכתבה שהתפרסמה באתר The Marker.
בתום חקירה יסודית וממושכת הרשות לני"ע ומשטרת ישראל הודיעו ב26.5.2019: "התגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה לביסוס החשדות נגד חברת בינוי ושיכון ובנותיה, וכנגד שורה של בכירים בחברות, לרבות רואה חשבון מבקר, בעבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח במטרה להטעות משקיע סביר לפי חוק ניירות ערך."
למידע נוסף, ראו בכתבה שהתפרסמה באתר כלכליסט.
תביעות ייצוגיות כנגד חברות התעופה גביית דמי ביטול גבוהים מהמותר
הסכום הכולל של התביעות : למעלה מ-100 מיליון שקלים
בתמצית, חברות התעופה (טורקיש, אג'יאן, אוקראיין ואוסטריאן איירליינס), חייבו צרכנים בתשלום דמי ביטול גבוהים מעבר לתקרה הקבועה בחוק הגנת הצרכן. לטענתנו, חברות התעופה שפועלות ומשווקות לצרכנים בישראל, מפעילות טיסות מישראל ו/או אליה אינן יכולות להתעלם מהחוק הישראלי! התביעות הוגשו בחודשים אוגוסט וספטמבר 2016, לבית המשפט המחוזי מרכז בשיתוף פעולה עם משרד עו"ד הולדשטיין-שלו.
תביעה ייצוגית לפיצוי בעלי מניות כלכלית ירושלים
סכום הנזק לפי חוו"ד מומחה, פרופ' חיים קידר לוי : כ-109.6 מיליון ש"ח
הבקשה לאישור ייצוגית הוגשה בטענה לקיפוח בעלי מניות ופעולות בחוסר סמכות של הדירקטוריון, בביצוע הנפקה פרטית ולא שוויונית, שדיללה את בעלי המניות במחיר נמוך, וללא קבלת אישורם. הראיות שאיתרנו ונציג לבית המשפט המחוזי מצביעות גם על פגמים קשים בהתנהלות חברי הדירקטוריון, שהחליטו על ההנפקה הלא שוויונית. בניגוד לדיווחי החברה לציבור, ובאופן תמוה ביותר הם לא איפשרו לתובע הייצוגי ולכלל ציבור בעלי המניות להשתתף בהנפקה, אלא רק לקומץ משקיעים "מיוחסים ובני מזל", שקיבלו את ההזדמנות להשתתף ולהרוויח. המומחה הכלכלי שחוות דעתו תומכת בתביעה, הוא פרופ' חיים קידר-לוי.
תביעה ייצוגית לפיצוי בעלי מניות בז"ן
סכום הנזק לפי חוו"ד מומחה כלכלי : כ-135 מיליון ש"ח
בז"ן הציגה למשקיעים חוב פיננסי במגמת ירידה ודיווחה באופן מטעה וחסר, על עסקות מימוניות בהיקף של כ-750 מיליון דולר. התביעה הוגשה בשיתוף פעולה עם משרד עו"ד הולדשטיין-שלו. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבלו טענותינו להפרות של חוק ניירות ערך במתן דיווחים מטעים וחסרים, ולכן נפסק גמול והחזר הוצאות משפט לטובת התובע הייצוגי. אך התביעה הייצוגית נדחתה.
ורדניקוב נגד אלוביץ' ואח' תביעה נגזרת
לפיצוי חברת בזק על הנזקים הכבדים שנגרמו לה, כתוצאה מנטילת הלוואות חריגות שסייעו לבעל השליטה (אלוביץ') - לפרוע חובותיו האישיים לבנקים ולא לאבד את השליטה בבזק.
הנזקים לחברת בזק מההחלטות של אלוביץ' ודירקטוריון בזק שבשליטתו, תוארו בהרחבה בשלוש חוות דעת של מומחים כלכליים : פרופ' ירון זליכה, הכלכלן אבי אזולאי וד"ר מאיר אמיר.
תביעה חשובה ועקרונית זו ממתינה כעת להכרעתו של בית המשפט העליון בירושלים. (לאחר ערעור על החלטת השופט חאלד כבוב ממחוזי ת"א לדחותה). על פסק דינו של השופט כבוב, פורסמה ביקורת מרובה של מומחים בולטים מהאקדמיה לתחומי המשפט של דיני חברות וניירות ערך: פרופ' עמיר ליכט, ד"ר יחיאל בהט (בפרק מספרו "חברות החוק החדש והדין"), וד"ר עידו באום.
ורדניקוב נגד אלוביץ' ואח' תביעה נגזרת
לפיצוי חברת בזק על הנזקים הכבדים שנגרמו לה, כתוצאה מנטילת הלוואות חריגות שסייעו לבעל השליטה (אלוביץ') - לפרוע חובותיו האישיים לבנקים ולא לאבד את השליטה בבזק.
אלוביץ רכש את גרעין השליטה בבזק באמצעות פירמידה עסקית ובמינוף אדיר בהיקפו - הגבוה ביותר בתולדות מדינת ישראל – של הלוואות בסכומי קרן של לא פחות מ - 5.5 מיליארד ₪!
המינוף האדיר, העמיד את בעל השליטה (אלוביץ') בניגוד עניינים מובהק וקיצוני וחייב אותו לאמץ מראש אסטרטגיה מזיקה לבזק: נטילת הלוואות חריגות בבזק שאינן נחוצות לה [כ- 8 מיליארד ₪] והפחתות הון בהיקף של כ-4.5 מיליארד ש"ח למימון חלוקת דיבידנד בסכום עתק של למעלה מ- 10 מיליארד ₪.
הנזקים לחברת בזק מההחלטות של אלוביץ' ודירקטוריון בזק שבשליטתו, תוארו בהרחבה בשלוש חוות דעת של מומחים כלכליים : פרופ' ירון זליכה, הכלכלן אבי אזולאי וד"ר מאיר אמיר.
בפסק דינו של כב' השופט כבוב, נקבעו שורה של ממצאים חמורים שקיבלו את הטענות שלנו, ובהתאם לראיות שהצגנו במשפט, נקבע בין היתר ש:
1) בניגוד לגרסת עדי בזק הוכח קשר עובדתי בין נטילת ההלוואות החריגות לבין חלוקת הדיבידנד;
2) חברי הדירקטוריון ידעוׁ (בניגוד להכחשותיהם), בעת קבלת ההחלטות על הפחתת ההון וחלוקת הדיבידנד, כי הדבר יחייב נטילת הלוואות חריגות על ידי בזק;
3) קיים חשש לניגוד עניינים של דירקטוריון בזק עת החליט להמליץ לאסיפה הכללית לחלק 100% מהרווח הנקי של החברה כדיבידנד;
4) קיים חשש ממשי שלאלוביץ היתה השפעה ניכרת על תהליך קבלת ההחלטות בחברה בקשר עם נטילת הלוואות חריגות, הפחתת ההון וחלוקת הדיבידנד;
למרות כל הקביעות הללו כנגד הנתבעים, וקביעות חשובות נוספות שקצרה היריעה מלפרט כאן, התביעה הנגזרת נדחתה.
על פסק דינו של השופט כבוב, פורסמה ביקורת מרובה של מומחים בולטים מהאקדמיה לתחומי המשפט של דיני חברות וניירות ערך: פרופ' עמיר ליכט, ד"ר יחיאל בהט (בפרק מספרו "חברות החוק החדש והדין"), וד"ר עידו באום.
ב28.12.2016 נדחה הערעור שהגשנו לבית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי, שהוגדר ע"י מומחים כאחד מפסקי הדין החשובים ביותר בשנים האחרונות. כבוד השופט יצחק עמית אימץ לראשונה בבית המשפט העליון, את הגנת "שיקול הדעת העסקי המוגבר" לטובת הדירקטורים.
לפי כב' השופט עמית, התובע נדרש להוכיח שהגנת שיקול הדעת העסקי אינה חלה, ואכן לפי הראיות שהוצגו בפניו, הוכח שקיים "ניגוד עניינים פוטנציאלי" של בעל השליטה וחלק מחברי הדירקטוריון של בזק. אולם, לפי המבחן החדשני שנקבע לראשונה, די בכך שהדירקטורים יראו שההחלטה שקיבלו נופלת "במתחם הסבירות" בכדי לדחות את התביעה נגדם. מבחן תקדימי זה נקרא "שיקול הדעת העסקי המוגבר" ומקורו בפסיקה האמריקאית.
כבוד השופט נועם סולברג מתח ביקורת על המבחן התקדימי הנ"ל, שמטיל נטל הוכחה כפול ומכופל על התובע, "מנטרל את הרף הקבוע בדין" ובכך גם מאפשר לבעל השליטה לעקוף בקלות את הוראות החוק. יתרה מכך, המבחן הנ"ל במקור אומץ בהקשר שונה לחלוטין, סיכול השתלטות עוינת על החברה, והיישום שלו ע"י השופט עמית שונה מהיישום שלו במקור בארה"ב.
בכל הכבוד הראוי, לדעתי מדובר במבחן עמום המנוגד לחוק החברות הישראלי, מבחן אשר מאפשר להכשיר הפרות "סבירות" של חובת האמונים והחובה להפעיל שק"ד עצמאי שקבועות בחוק החברות.
מבחן חדשני זה יוצר גם חוסר וודאות גדולה לגבי הדין החל, הוא סותר את ההוראות הברורות שבחוק החברות, את ההלכה הפסוקה בישראל והוא מעודד נושאי משרה לפעול בניגוד עניינים, תוך רמיסת ההגנות על זכויות בעלי המניות מהציבור.
חשוב להבין, מרבית מניות בזק שייכות לנו, אנחנו הציבור שכספיו מושקעים בחברה, בין אם דרך קרנות הפנסיה שלנו ובין אם ישירות. לפעולות והחלטות שמתקבלות ע"י דירקטוריון בזק ישנה השפעה ממשית על חסכונות הציבור המושקעים בה.
לפי רו"ח שלומי שוב, בתחילת שנת 2017 בזק נושאת חוב פיננסי של כ-12 מיליארד שקלים, הונה העצמי המוחשי מצומק והיא חשופה להפסד אפשרי של יותר ממיליארד ש"ח, בשל עסקה בניגוד עניינים שבה רכשה בזק משאול אלוביץ' את חברת "יס" הכושלת.
בחודש יוני 2017, הרשות לניירות ערך פתחה בחקירה פלילית גלויה כנגד שאול אלוביץ' ונושאי משרה בכירים בבזק, בשל חשדות לקבלת דבר במרמה, שיבושי חקירה וכן הפרות של חוקי ניירות ערך, הכל במטרה להטיב עם שאול אלוביץ' על חשבונה של בזק.
בשנת 2018, שאול אלוביץ' איבד את השליטה בבזק, בשל חוסר יכולת להחזיר חובות של למעלה ממיליארד שקלים לבנקים, אשר השתלטו על מניותיו בחברה. אלוביץ', בני משפחתו ומקורביו הודחו כולם מתפקידיהם בדירקטוריון בזק, והם צפויים לעמוד בפני משפט פלילי.
בתוכנית הטלוויזיה "אולפן שישי" שידרו קטע קצר מהרצאה שהעברתי בקורס דירקטורים באוניברסיטת תל-אביב על השתלטותו המזיקה של שאול אלוביץ' על חברת בזק :