הליך התביעה הקטנה מאפשר להגיש תביעה לבית המשפט הרלוונטי, לפיצוי רק על נזקים שנגרמו לך באופן אישי. זאת כתוצאה מהתנהלות לא חוקית שפגעה בך. בתביעה קטנה לא מתאפשר ייצוג על ידי עורכי דין. התביעה הקטנה היא תביעה אזרחית המוגבלת לתקרת סכום נזק בגובה של עד 33,500 ש"ח - זהו סכום הפיצוי המירבי במקרה של זכייה בתביעה הקטנה.
כמובן הפיצוי יכול להיות נמוך יותר, בהתאם לנזקים שהוכחו בפועל. הגשת התביעה הקטנה, כרוכה בתשלום אגרה מראש בסכום של 1% מסכום התביעה או אגרת מינימום של 50 שקלים.
לעומת זאת, בתביעה הייצוגית - אדם יחיד שנפגע, תובע בשם קבוצה שלמה שנפגעה מהתנהלות לא חוקית, (לרוב של תאגיד גדול בעל לקוחות או משקיעים רבים).
בדרך כלל לכל אחד מציבור הנפגעים נגרם נזק קטן יחסית, (לפעמים מסתכם בעשרות שקלים בודדים), ולכן לא כדאי לכל אחד מהנפגעים להגיש תביעה קטנה אישית (עקב השקעת הזמן, הכספים והטרחה הכרוכים בכך).
הפתרון הקלאסי למצב כזה הוא מוסד התובענה הייצוגית, אשר מכוח חוק מיוחד לתובענות ייצוגיות שנחקק בישראל בשנת 2006, מאפשר לתובע הייצוגי לתבוע בשם חברי הקבוצה כולה, זאת ללא תשלום אגרה!
החוק גם מעניק תמריץ כלכלי מיוחד להגשת תביעות ייצוגיות ראויות, צודקות וחשובות לציבור - במקרה של הצלחה בתביעה הייצוגית, יזכה התובע הייצוגי לגמול מיוחד שקובע בית המשפט עבור היוזמה שלו בהגשת התביעה.
שהרי הצלחה בתביעה הייצוגית משמעותה בדרך כלל גם פיצוי לטובת הציבור, תיקון המצב הקיים והלא חוקי, מניעת חזרה של מקרים דומים בעתיד וקידום מטרות חברתיות חשובות נוספות.
כיצד בית המשפט קובע את סכום הגמול המיוחד לתובע הייצוגי?
ישנם שיקולים רבים שבית המשפט בוחן, ולא מדובר בנוסחה מתמטית שמניבה תמיד את אותה התוצאה. אך ללא ספק, שיקול מרכזי הוא גובהו של הפיצוי הכספי שיקבל הציבור הרחב בזכות הצלחת התביעה הייצוגית. כאשר הגמול המיוחד לתובע הייצוגי יכול להיות בשיעור של כ-5% מסכום הפיצוי לציבור.
כך למשל, אם בזכות התביעה הייצוגית נקבע פיצוי של 5 מיליון ש"ח לטובת הציבור, אזי אפשר והגמול לתובע הייצוגי יסתכם בכ-250,000 ש"ח.
כמובן, לכל מטבע יש שני צדדים, ולא קיים סיכוי לקבלת גמול כספי משמעותי ללא סיכון לצידו. הסיכון של התובע הייצוגי הוא לחיוב בהוצאות משפט במקרה של דחיית התובענה הייצוגית. גם העורך דין בתביעה הייצוגית, נושא בסיכון משמעותי להשקעת שעות עבודה מרובות במשך שנים ללא שכר טרחה בצידן. הסיכון הכספי שנוטל העורך דין במרבית המקרים גבוה משמעותית מהסיכון של התובע הייצוגי.
לשם הגשת וניהול תביעה ייצוגית מוצלחת כנגד תאגיד גדול, במיוחד בתחומי שוק ההון וניירות ערך, יש צורך בידע משפטי וכלכלי רלוונטי, בהשקעת עבודה מרובה בבדיקת העובדות, ניתוח נתוני המסחר, איתור הראיות ובדיקה מדוקדקת של פסיקות בתי המשפט בנושאים דומים.
פעמים רבות מדובר בעבודת צוות שכוללת מספר עורכי דין ובמקרים מתאימים גם מומחה כלכלי שאף יעיד בבית המשפט על הנזקים שנגרמו לציבור המשקיעים.
בניגוד לתביעה אזרחית רגילה, התובע הייצוגי לא משלם מכיסו שכר טרחה כלשהו לעורך דינו המגיש את התביעה הייצוגית, למעשה, חוק התובענות הייצוגיות קובע מפורשות כי הגמול ושכר הטרחה לעורך דין מגיש ההליך ייקבע על ידי בית המשפט וישולם ישירות על ידי הנתבעים.
בסופו של דבר, אין לי ספק שהמוטו הנכון בתחום התובענות הייצוגיות והנגזרות חייב להיות "איכות על פני כמות".
ולכן לפני הגשת תביעה ייצוגית או נגזרת, חשוב להקפיד על תהליך מיון וסינון קפדני, ביצוע בדיקות מעמיקות של הבסיס העובדתי, המשפטי והכלכלי של התביעה. תהליכים אלו מסייעים בהפחתת הסיכונים גם של התובע הייצוגי וגם של עורכי הדין המייצגים אותו.