קו ההגנה של בנימין נתניהו לאחר שהמשטרה המליצה להעמידו לדין באשמת שוחד בתיק 4000, הוא שבתקופתו כשר התקשורת, בזק ואלוביץ' רק "הפסידו הון עתק, יש אומרים מיליארדים".
בנאום שנשא נתניהו הוא טען שרפורמת השוק הסיטונאי שהנהיג, מוטטה את מניית בזק ופגעה קשות באלוביץ. זה טיעון שובה לב אבל המציאות הפוכה.
ראשית, משרד התקשורת החליט כבר בשנת 2012 על רפורמת השוק הסיטונאי. שנים לפני שנתניהו הפך לשר התקשורת. לאחר מלחמת התשה מצד בזק, הרפורמה יצאה לדרך, בהחלטה של השר ארדן ב2014. באמצע 2015 הוטל על בזק קנס של כ-11.35 מיליון ₪, בשל הפרות שיטתיות של הרפורמה, במטרה להכשילה, לפגוע בצרכנים ולשמר רווחים מונופוליסטיים. מנכ"ל משרד התקשורת, ברגר, איים להטיל על בזק קנסות נוספים אם תמשיך כך. במקביל ברגר התלונן על בזק ברשות להגבלים עסקיים, כדי שזו תחקור את התנהלותה. בכך ברגר יצר לבזק חשיפה משמעותית לקנסות נוספים ולהליכים פליליים.
בימים שלאחר מכן, צנח שווי חברת בזק בבורסה בכ-1.5 מיליארד₪. נתניהו שמינה עצמו בדיוק באותם ימים לשר התקשורת הגיב במהירות – ופיטר את ברגר בשיחת טלפון אחת. שוק ההון הגיב מיידית לפיטורי הרגולטור שנלחם בבזק, ושווי חברת בזק זינק בכ-800 מיליון שקלים באותו יום. עבור אלוביץ', פיטוריו של המנכ"ל היו שווים באותו יום כרבע מיליארד שקלים!
סיכום ביניים: להחלטות משרד התקשורת השפעה על שווי חברת בזק, אך בעוד שכחלון, ארדן וברגר קיבלו החלטות שפגעו בבזק ובאלוביץ', נתניהו פעל בדיוק ההפך.
אם לא נתניהו, אז מי כן הוביל לקריסת בזק?
מי שהוביל את בזק למצבה העגום הוא אלוביץ בעצמו כבעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון. רגע לפני שאלוביץ' השתלט עליה, שווי בזק היה גדול יותר מפי 5 מהחובות של בזק (שהיו אז פחות מ-4 מיליארד שקלים). מדיניות עסקית מזיקה של אלוביץ הובילה לכך שבזק נושאת כעת משקולת כבדה של חובות עצומים בסך כ-12 מיליארד שקלים, הגבוהה בכ-33% משווי בזק כולה.
ומי מלבד הציבור המושקע בבזק משלם את החשבון על מהלכי אלוביץ'? בזק הודיעה החודש על פיטורים של כ-500 עובדים. צפוייה בבזק תקופה קשה שתכלול פיטורים של עובדים רבים נוספים. הכל כדי לחסוך הוצאות שכר בשביל להצליח לשרת את החובות האדירים בסך כ-12 מיליארד שקלים (לא כולל ריביות). הוצאות המימון המיותרות של בזק זינקו לסך של למעלה מ-400 מיליון שקלים בשנה. חלקן גם לא מוכרות לצרכי ניכוי מס, משום שהן ניטלו לשם חלוקת דיבידנדים. המשמעות היא פגיעה נוספת בבזק הנובעת ישירות מהאינטרס האישי של אלוביץ'.
בחודש יוני 2017, נחשפה החקירה הפלילית של רשות ני"ע כנגד אלוביץ' ובכירים בבזק בשל עסקאות שבהן קידמו את האינטרס האישי של אלוביץ', על חשבון בזק (עסקת רכישת YES ועסקת חלל). לפי החשד, בזק גם זכתה ליחס מקל משלמה פילבר, המחליף של ברגר, שנתניהו מינה כמנכ"ל משרד התקשורת. דו"ח מבקר המדינה הגדיר את פילבר "רגולטור שבוי". עכשיו מנסה משרד התקשורת להתנער מהתדמית של רגולטור השבוי בידי בזק. לאחרונה החליט המשרד לחדש את המדיניות של ברגר, ולהטיל שוב קנס מרבי של 11 מיליון שקלים על בזק בשל אי אספקת שירות טלפוניה סיטונאי למתחרותיה.
מה שריסק את בזק היה העסקה המזיקה שבה בזק שילמה כמיליארד שקלים עבור המניות של אלוביץ' בחברת YES הכושלת. YES הפסידה כל כך הרבה במהלך השנים עד שנוצר גירעון של מיליארדי שקלים בהון העצמי שלה. איך יודעים שזו היתה עסקה גרועה על חשבון הציבור? במשך שנים רבות YES הייתה מוצעת למכירה. אף רוכש אפילו לא הציע לקנות אותה מאלוביץ.
ומה הפלא שלא היו רוכשים לסחורה פגומה של YES? לצרכנים יש אלטרנטיבות מעולות וזולות בהרבה (כגון נטפליקס, פרטנר וסלקום TV, טלוויזיה בכבלים ורשת האינטרנט). לכן, בשנים האחרונות YES נלחמת בנטישת המנויים שלה באמצעות הוזלות גדולות, וצריך לזכור שעוד לפני מבצעי ההוזלות הללו והחרפת התחרות היא הייתה מפסידה כרונית. YES היא בבירור נכס "מכביד" בעל שווי שלילי עבור בזק!
אך כדי להסתיר זאת ושאלוביץ' יקבל מבזק תמורה נוספת של כ-170 מיליון שקלים עבור מניותיו, המותנית בביצועיה הטובים של חברת YES, בכירים בYES ביצעו בהוראתו מניפולציות כדי לשפר את דוחותיה הכספיים של YES. אך כמובן שיש גבול לכל תעלול ולא ניתן לרמות לאורך שנים מבלי להיתפס. כל זאת על פי ממצאי החקירה הפלילית של הרשות לני"ע, המבוססת היטב בראיות משמעותיות, כולל של אנשים ישרים מתוך בזק שלא היו מוכנים להמשיך לשתף פעולה עם ה"חליבה" של בזק הציבורית ע"י אלוביץ'.
לסיכום, דירקטוריון בזק שרף למעלה ממיליארד שקלים בהשקעה כושלת שנועדה לחלץ את אלוביץ' מהחובות העצומים שלו לבנקים. ההשקעה הכושלת הזו ברורה, בולטת ואסור היה מראש לבצע אותה – אך "מזל גדול" או מקריות יוצאת דופן הובילה לכך שדווקא דירקטוריון בזק בראשות שאול אלוביץ' חילץ את שאול ואישר תשלום של מיליארד שקלים מקופתה של בזק! עבור מניותיו בחברת YES.
זו כמובן, לא העסקה היחידה שנועדה להטיב עם האינטרס האישי של אלוביץ' על חשבון בזק הציבורית, אך היא הבולטת מכולן.
לאחרונה, אפילו בזק נאלצה להודות בכשלון ובנזקים שיצרה עסקת רכישת YES, ולהזהיר את המשקיעים מפני מחיקה מהותית של שווי YES, באופן שיפגע ברווחים ובדיבידנדים של בזק השנה.
לפני החקירה הפלילית, בזק הייתה שווה כ-17.9 מיליארד שקלים. בתוך שבוע צנח שוויה בכ-1.9 מיליארד שקלים. במצטבר צנח שווי בזק עד היום בכ-50%. כעת בזק שווה רק כ-9 מיליארד שקלים.
ברגע שהחקירה הפכה לגלויה, התפכחו המשקיעים בבזק מהאשליות שדירקטוריון בזק יצר לפיהן רכישת YES טובה לבזק. ציבור המשקיעים הבין סוף סוף, שאלוביץ' פגע בבזק בכל הזדמנות אפשרית על מנת לשרוד ולהחזיר את המינוף העצום : כ- 5.5 מיליארד שקלים קרן החובות, שנטל כדי להשתלט על בזק.
האם נתניהו גרם לפשיטת הרגל של אלוביץ'? מדובר במסקנה מגוחכת ומטעה. פשיטת הרגל של אלוביץ' נובעת בראש ובראשונה ממעשיו ופעולותיו. מראש, הוא נטל על עצמו מינוף מופרז שלא יכול היה להחזיר. התוצאה הייתה אבסורדית – בכדי לעמוד בלוח הסילוקין של חובותיו האישיים של בעל השליטה (הנשען כולו רק על דיבידנדים שיתקבלו בעתיד מבזק), עליו לגרום לדירקטוריון בזק הנרכשת לחלק דיבידנדים בסכום כולל הגבוה משווי בזק ביום הרכישה!
האם נתניהו יכול לזקוף לזכותו את ה"קרדיט" לריסוק בזק? שוב התשובה שלילית לחלוטין! האחראים להשמדת הערך העצומה בבזק הם חברי הדירקטוריון שלה, שאישרו לאלוביץ לפגוע בחברה בכל הזדמנות. בכך הם נכשלו לחלוטין בתפקידם כשומרי סף בחברה ציבורית.